החלטה בתיק רע"א 5529/04

1.        המשיב מס' 2, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן- "הבנק"), נקט הליכי הוצאה לפועל נגד המבקש (להלן-  "מר היימן") והמשיב מס' 1 (להלן- "מר כהן") ברע"א 5529/04, למימוש משכנתא שנרשמה לטובת הבנק על זכויותיהם של מר היימן ומר כהן במבנה מסחרי שבבעלותם המשותפת (להלן- "הנכס"). בגדר ההליכים מינה ראש ההוצאה לפועל את המשיב מס' 3, בא כוח הבנק, להיות כונס נכסים לצורך מכירת הנכס (להלן- "כונס הנכסים"). שווי הנכס הוערך על ידי שמאי מקרקעין בסך של 3,300,000 דולר ארה"ב. בעקבות מודעה שפרסם כונס הנכסים בדבר מכירת הנכס, הוגשו לו עשר הצעות לרכישת הנכס. ביום 31.3.04 נערכה במשרדו של כונס הנכסים התמחרות בין המציעים. בפתח הישיבה הודיע כונס הנכסים כי "תינתן ע"י כונס הנכסים, זכות פדיון לחייבים (מר כהן ומר היימן) בסכום ההצעה הגבוהה ביותר". המבקשת ברע"א 5532/04 (להלן- "מישורים") הציעה את ההצעה הגבוהה ביותר -13,600,000 ש"ח + מע"מ- וזכתה בהתמחרות. כונס הנכסים הודיע למר היימן ומר כהן על תוצאות ההתמחרות וכן הודיע להם כי הם זכאים לפדות את המשכנתא, על ידי תשלום סכום השווה לסכום שהציעה מישורים. כל אחד משני החייבים, מר כהן ומר היימן, הודיע לכונס הנכסים כי ברצונו לפדות את הנכס תמורת הסכום שהציעה מישורים. אולם, מאוחר יותר חזר בו מר היימן מהודעתו כך שנותרה הודעתו של מר כהן, שהפקיד, כדרישת כונס הנכסים, ערבות בנקאית בגובה סכום ההצעה של מישורים.

           ביום 2.5.04 הודיע כונס הנכסים לבעלי הדין כי בכוונתו לערוך התמחרות נוספת בין מר כהן למישורים ביום 4.5.04. נאמר במכתב כי: "לאור אי פדיון מלוא הנכס ע"י החייבים בתיק ההוצל"פ, לאור ההצעות השוות, לאור דרישת החייב הנוסף בתיק ההוצל"פ, מר נתן היימן, לקיום התמחרות ולמקסום התמורה ולאור חובתו של הח"מ (כונס הנכסים) בתוקף תפקידו למקסם את תמורת הממכר...". בעקבות מכתבו של כונס הנכסים, פנה מר כהן לראש ההוצאה לפועל בבקשה לפדות את הנכס ולבטל את ההתמחרות הנוספת. בדיון לפני ראש ההוצאה לפועל הועמדו להכרעה שתי שאלות: האחת- האם לערוך התמחרות נוספת. השנייה- האם זכאי מר כהן לפדות או לרכוש את מלוא הזכויות בנכס ולא רק את חלקו היחסי בו. ראש ההוצאה לפועל באשקלון (כבוד הרשם ע' רוזין), בהחלטתו מיום 23.5.04, אישר לערוך התמחרות נוספת "כדי להשיג את התכלית המרכזית, שהיא: השגת המחיר הגבוה ביותר עבור הנכס". בהחלטתו מנה ראש ההוצאה לפועל את הטעמים שעל פיהם העדיף לערוך  התמחרות נוספת; ובין היתר, הצהרתה המפורשת של מישורים, כי בכוונתה לשפר את הצעתה. ראש ההוצאה לפועל ציין כי לאור החלטתו לערוך התמחרות נוספת, מתייתר הצורך לדון בשאלה השנייה שעמדה להכרעתו. ההתמחרות הנוספת נקבעה ליום 30.5.04.

           מר כהן ביקש להרשות לו לערער לפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בית המשפט המחוזי (כבוד סגנית הנשיא השופטת ר. אבידע), בהחלטתו מיום 27.5.04, נעתר לבקשה והורה שאין לערוך התמחרות נוספת, בקובעו כי "בענייננו, ההתמחרות בוצעה לפני זמן קצר 31.3.04, על פי חוות דעת של שמאי ערך הנכס לא השתנה, והחשוב מכל ההתמחרות היתה בכפוף לזכות הפידיון אשר מומשה. בנסיבות שכאלה, ולנוכח הצהרה בלבד, כי יש בדעת בעל ההצעה הגבוהה ביותר לשפר את הצעתו, לא נראה לי כי קיימת עילה המצדיקה קיום התמחרות נוספת". בעקבות החלטתו של בית המשפט המחוזי הגיש כונס הנכסים לראש ההוצאה לפועל בקשה לאשר למר כהן לפדות את הנכס תמורת תשלום סך 13,600,000 ש"ח, שהיה סכום התמורה המרבית שהושגה בהתמחרות. ראש ההוצאה לפועל, בהחלטתו מיום 7.6.04, אישר למר כהן לפדות את הנכס כאמור בבקשת כונס הנכסים. עוד קבע כי החלטתו תיכנס לתוקף ביום 14.6.04 בשעה 10:00 בבוקר "ובתנאי שעד לאותו מועד לא תתקבל הודעה על ידי מי מהצדדים, כי בכוונתו לערור לבית המשפט העליון בנוגע להחלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי".

           ביום 13.6.04 ביקשו מר היימן ומישורים להרשות להם לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 27.5.04 והודיעו על כך לראש ההוצאה לפועל כאמור בהחלטתו. מר כהן וכונס הנכסים השיבו על הבקשות להרשות ערעור. מר כהן גם ביקש להחליט בדחיפות בבקשות.

2.        דין הבקשות להרשות ערעור להידחות.

           העיון בעובדות הרקע של הפרשה, בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות ובנימוקי הבקשות מראה שכל טענותיהם של מר היימן ומישורים מעוגנות בעובדותיה המיוחדות של הפרשה הנידונה וכי אין הן מעוררות שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מדלת אמותיה של הפרשה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3) 123). לפיכך אין מקום לחזור ולדון בעניין בערכאה שלישית. דינן של הבקשות להידחות גם לעצם העניין. מהחלטתו של בית המשפט המחוזי עולה כי שקל כראוי את טענותיהם ההדדיות של בעלי הדין, על רקע נסיבותיה של הפרשה, ולא מצאתי כי יצאה שגגה מתחת ידו המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה.

3.        הבקשות להרשות ערעור נדחות.

           מר היימן ישלם למר כהן ולכונס הנכסים שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח לכל אחד מהם. כמו כן תשלם מישורים למר כהן ולכונס הנכסים שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח לכל אחד מהם.

           ניתנה היום ‏י' בתמוז תשס"ד (29.6.04).

ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: